יצחק כהן (1871- 1954)

כיהן כראש המועצה בשנים 1924-1923

יצחק, בן הרב מאיר יחיאל מיכל כהנא ומושה בת הרב אברהם צבי אייזנשטט, נולד ב-ו' סיוון תרל"א (1871) בעיר אושמיאנה שבפלך וילנה. יצחק קיבל חינוך מסורתי ותורני ב"חדר" ובישיבות קטנות בעיר מולדתו. הוא למד ושקד והתפרסם כעילוי. אמו שהייתה ידענית גדולה בתנ"ך, היא זו שנטעה בלבו מגיל צעיר אהבה עמוקה ל"ספר הספרים" וכן לשפה העברית ולארץ ישראל. בהשפעתה החל מגיל צעיר לקרוא את הספרות העברית החדשה- ספרי מאפו וסמולנסקין.

הוריו שאפו שיוכשר ויוסמך כרב גם מטעם הממשלה, דבר שהצריך השכלה כללית. הוא עמד במשימה, ובגיל 18 הוסמך לרבנות. ביום הולדתו ברכה אותו אמו: "שיזכה לעלות לארץ ישראל לבנות, לנטוע ולהכין מקום לבני משפחתו שיבואו אליו לא"י". שנה לאחר מכן בגיל 20, בחודש חשון תרנ"א (1890) הגשים את ברכת אמו, ועלה לארץ בעידודם של לילנבלום והרב שמואל מוהליבר. זאת למרות התנגדותו של ראש "חובבי ציון" בוילנה, שטען שכרב משכיל, צעיר וחובב ציון הוא יכול לעשות יותר למען הרעיון בליטא מאשר כפועל בארץ ישראל.

יצחק כהן התיישב במושבה החדשה רחובות, שנוסדה 8 חודשים קודם לכן. הוא הצטרף לפועלים שעסקו בנטיעות כרמי המושבה. מקום מגורו היה בעליית האורווה לסוסים שהקימה החברה "מנוחה ונחלה" .

כעבור שנה עבד בשמירה בעונת הבציר בכרמים בראשון לציון. לאחר מכן עבר לעין זיתים שבגליל ומשם לראש-פינה ולירושלים. בשנת תרנ"ג (1893) נתקבל לעבוד כמורה בבית-ספר לבנות ביפו. כאן היה שותף בהנחת יסודות החינוך העברי ועיצובו של בית הספר לפי השיטה החדישה "עברית בעברית".

הוא נישא בשנת תרנ"ב (1892) למרים בת ר' אהרון הלוי רבינוביץ, ועל ביתם נאמר שהיה אחד הבתים הראשונים בארץ ששפת האם והבית היתה אך ורק עברית.

בשנים תרנ"ה-תרנ"ז (1887-85) היה מזכירה של לשכת בני ברית "שער-ציון" ביפו, וכן מזכירה של הלשכה הראשית של "בני-משה" בשנים תרנ"ו-תרנ"ז (1886-87). בהיותו בתפקיד זה היה חתום יחד עם ראש הלשכה על מכתב ברכה של לשכת "בני משה" לקונגרס הציוני הראשון בבזל.

בשנת תרפ"א (1921) עזב את ההוראה וקנה לו משק ברחובות.

שנים כיהן כחבר ועד המושבה, וכשקיבלה זו מעמד של מועצה ב-1923, שימש כנשיאה (ראש המועצה) למשך כשנה.

בפעילותו הציבורית היה יו"ר לשכת בני-ברית "הרצל" ברחובות, מנהל אגודת גמילות חסד "הרצל" (אגודה שנוסדה ע"י לשכת בני ברית "הרצל" בשנת- 1931). שימש כיו"ר בית המשפט השלום העברי שעל יד המועצה המקומית (גוף שעסק בתביעות וסכסוכים במושבה).

אשתו מרים הייתה האשה הראשונה שנבחרה לוועד המושבה, והשתתפה בפעילות בוועדת התחוקה בשנים תרפ"א-תרפ"ב (1922-1921).

בתם היחידה מיכל אשת עובד אייזנברג - בוגרת מחזור א' בגימנסיה הרצליה, יו"ר ועסקנית מרכזית בהסתדרות נשים עבריות ויצ"ו רחובות.

נפטר ב-ג' שבט תשי"ד ( 28.12.1954)

חקרה וכתבה - לאה מאירי