חגיגות רחובות 1914-1908
במשך שבע שנים, משנת תרס"ח (1908) ועד שנת תרע"ד (1914) נחוגו ברחובות חגיגות שקיבלו מספר שמות - "חגיגות הפסח", "חגיגות רחובות", "החגיגה הלאומית", "החגיגה העממית" או סתם "החגיגה".
החגיגות לא התחדשו לאחר מלחמת העולם הראשונה.
קיימת אי בהירות ביחס לסיבות שהביאו לייסודן של חגיגות רחובות. אחד ההסברים מייחס זאת לשינוי במצב הכלכלי של היישוב היהודי, ויציאה ממשבר ארוך. דעה אחרת השמיע עמינדב אלטשולר הרחובותי שטען כי החגיגות היו חיקוי לחגיגות השנתיות של הערבים בנבי- רובין. חלק עליו צבי נשרי מורה לספורט בעל שם שהשתתף בחגיגות, שלדעתו לא היה כל דמיון בין החגיגות- חגיגת הערבים נבעה מטעמים דתיים וכללה רק תחרויות בהאבקות. עם זאת, שניהם תמימי דעים שהחגיגות הגדילו את כבוד הנוער היהודי בעיני הערבים, הן היו המפגן הראשון לכוח עברי שנוצר וצמח בארץ.
היוזמים לחגיגה לפי משה סמילנסקי היו שנים-עשר מצעירי המושבה, אך במקורות נמצאו שמות חמישה בלבד: יהודה וצבי גורודיסקי, יהודה טלר, א' שמאלין וחנניה פיינשטיין. מסייעים בארגון- בשנים הראשונות ד"ר פוחובסקי רופא המושבה, וכאשר עבר זה ליפו, לקח על עצמו את הארגון הרופא ד"ר מוסקוביץ שזו הייתה פעילותו הציבורית הראשונה. אליעזר מרגולין ומשה סמילנסקי נמצאו אף הם מנצחים על הסדר ומפקדים על החגיגה.
"משחקי רחובות" היו נפתחים בתהלוכה מפוארת של המשתתפים, כשרבים מהם רכובים על סוסים. בראש התהלוכה צעדה תזמורת וניגנה שירים לאומיים (תזמורת ראשל"צ, תזמורת גימנסיה הרצליה ומקווה ישראל). בכל קבוצה צעדו נושאי דגלים ציוניים, ולעתים נושאי לפידים ואבוקות. הקהל הצטרף לתהלוכה עד הגיעם למקום התחרויות. בנאום פתיחה התכבדה אישיות מכובדת מהתנועה הציונית העולמית או לפחות מהנהגת הישוב בארץ (ב- 1908 ד"ר בן-ציון מוסינזון שלימד ומאוחר יותר ניהל את גימנסיה "הרצליה", שהקדיש את נאומו לערכה המכריע של השפה העברית, ב- 1909-ח"נ ביאליק שביקר אז בארץ והוזמן לחגיגה, ב- 1912 המנהיג הציוני ד"ר שמריהו לוין, ב- 1914 נאם נחום סוקולוב (לנאום המלא).
אחר החלו תחרויות הספורט- היו אילו התחרויות המאורגנות הראשונות בארץ. בגמר החגיגה היו נאומי סיכום והערכה וכן חלוקת הפרסים למצטיינים.
בשנת 1913 עמדו החגיגות בסימן ההופעה המאורגנת הראשונה של הסתדרות "מכבי", שהתארגנה במסגרת לאומית שנה קודם לכן. "מכבי" לקחו על עצמם לארגן את התחרויות וההופעות הספורטיביות.
לסרטון מחגיגות אלה - כאן
תהלוכת הדגלים בחגיגות רחובות
במה התחרו ?
אתלטיקה קלה, היאבקות, התעמלות, הרמת משקולות, ירייה למטרה, קפיצה למרחק, (עם ובלי מקפצה) קפיצה במוט, התעמלות על מכשירים, (משנת 1913 בהדרכת המורה יהודה טלר), משחקי תחרות שונים: "רצים בדגלים", זריקת דיסקוס, משיכת חבל, ריצה בתוך שקים ומשחקים היתוליים כמו: הליכה על קביים, טיפוס על עמוד גבוה וחלק וזריקת אבן.
מקום נכבד הוקדש למרוצי הסוסים. החל מהשנה החמישית (1912) השתתפו והצטיינו רוכבי ארגון ה"שומר" שקיבלו מ-6.11.1911 את השמירה במושבה. בין הרוכבים בשנה זו השתתפה וניצחה ציפורה (פייגלה) זייד אשת אלכסנדר זייד.
רשימות המנצחים בתחרויות לא נשמרו. נמצאו עדויות על שלושה מנצחים בלבד: צבי נשרי בריצת 100 מטר בשנת 1908, דוד ישפה זכה פעמיים בתחרויות רכיבה ונקדימון אלטשולר שזכה בתחרות קליעה למטרה (וזאת ברובה מושאל).
משנת 1910 קוימה במסגרת החגיגות גם תערוכת הישגים של הישוב היהודי. בין השאר הוצגו עבודות של בית הספר לאומנות "בצלאל", ספרים שהודפסו, באוהלים ובסככות הוצגו מכונות חקלאיות ובדוכנים תוצרת חקלאית. באחת החגיגות הוצג האוסף הזואולוגי של ישראל אהרוני.
תערוכת בצלאל בחגיגות רחובות
החגיגה נערכה על מגרש מרובע בשטח של 500 דונם, שסומן בגיר באזור שבין רחוב השומרים ורחוב עזרא של ימינו. צעירי המושבה היו מכינים את כיכר התחרות, מסמנים את הגבולות ובונים ספסלי ישיבה.
העיתונות העולמית דווחה בהתלהבות על המאורע . עיתון "די ולט" (העולם), ביטאונה של התנועה הציונית, דיווח ב- 1908 :"ביום ד, ד' חול המועד פסח, ערכו צעירי המושבה רחובות "חג – אביב" על הכיכר הגדול, אשר מאחורי לו בית הכנסת. היה מרוץ אנשים, מרוץ סוסים, יריות אל המטרה, מרוץ בשקים, התגוששות ותהלוכת לפידים. קהל רב מאוד שבא מכל המושבות מסביב ומיפו הביע את שמחתו במחיאות כפיים רועשות. החגיגה הייתה נהדרה".
במשך שנות קיום החגיגות, הן גדלו והתרחבו משנה לשנה. הוכנסו ענפי תחרויות ספורט נוספים ופרסומן הלך וגבר. מספר הצופים מהארץ ומחוצה לה הלך וגדל. עד מהרה היה זה לאירוע המרכזי של הישוב היהודי בפסח.
"... יום קודם ובאותו יום מאשמורת הבוקר, היו כל הדרכים המובילות למושבה מלאות אנשים צעירים רוכבים על סוסים בקישוטי בדואים, גם רוכבים על חמורים קטנים, פה ושם צעד גמל שעל דבשתו התנודדו בחורות יהודיות מהמושבות הסמוכות. עגלות, כרכרות עמוסות נוסעים צפופים, וגם הולכי רגל נהרו דרך החולות אל המושבה.
ליום מכובד זה ארגנה חברת הרכבת יפו ירושלים מסע (רכבות) מיוחד מיפו לרמלה, ומרמלה באו על חמורים לרחובות.
המלון שלנו היה מלא מפה לפה עד אפס מקום. היו אורחים מכל חלקי תבל. ניו-זילנד, אמריקה, ומאירופה... כל המושבה הייתה ככוורת ומזג האוויר עוד הוסיף מקסמו על החגיגה".
אירוח במושבה
רחובות בשנת 1908 הייתה מושבה לא גדולה ( כ-300 תושבים), ומספר האורחים הגיע לאלפים. היכן לנו האורחים ואיך התארגנו?
שני בתי המלון שהיו במושבה, לא יכלו להכיל את כל האורחים. לכן, כל בית ברחובות הפך לבית הארחה למספר אורחים, חלק לנו בנס-ציונה ובסביבה הקרובה לרחובות ורבים תחת כיפת השמיים.
האורחים היו מביאים איתם צרכי מזון, כי לא הספיקו בתי האוכל הקבועים והארעיים לכלכל את כל האורחים. לעתים היה מחסור אף במי שתייה.
בעלות הבית במושבה היו אופות ומבשלות ומקבלות את האורחים בשמחה לבתיהן. הוקמו סוכות בהם רוכזו מיחמים ודוודים, כוסות וצלחות, מצות ועוגות, והן שימשו כמזנונים.
כאמור, חגיגות הפסח לא הצטמצמו לאירועים ספורטיביים בלבד. הן נתנו הזדמנות למפגש חברתי של איכרים ופועלים, שומרים ומנהיגים ציוניים, סופרים ואמנים. הישגי הישוב בחקלאות, בתעשייה ובאומנות הוצגו בחגיגות אלה. החגיגות נשאו גם אופי של מפגש תרבותי וכללו הצגות וקונצרטים.
לצפייה בסרטון המקורי על החגיגות - כאן
"חגיגות הפסח ברחובות"- ד"ר מרדכי נאור, מתוך החוברת "רחובות בתולדות הישוב"-ערכה והכינה לדפוס ישראלה קומפטון. 1990
חוברת "מחולות דוראן עד הנה" –רחובות בת 75
מסיפורי ארץ אהבתי - מרדכי נאור "המשחקים האולימפיים" של רחובות
חגיגות רחובות- תחרויות הספורט המאורגנות הראשונות בארץ-ישראל - ד"ר אוריאל זמרי עבודת מחקר. מדור הפירסומים של מכון ווינגט, רשות הספורט והחינוך הגופני במשרד החינוך והתרבות.
רחבות, סמילנסקי עמ' 77
אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, דוד תדהר ספריית ראשונים 1956
רחובות עיר ההדר והמדע - איסוף החומר ישראלה קומפטון. הביאה לדפוס עיריית רחובות.
"בין הכרמים", יהודית הררי.
אספה, חקרה וכתבה על חגיגות רחובות - הגב' לאה מאירי